Oct7th Attack Witness Iren Shavit Happy Boyfriend Neta jumped on the grenade and saved her life

Video Transcript:

‫כנשנה וחצי הם נפגשו בבר בנירה. ‫הירן שווית מביצרון ונת האפשטן מקפה הזה. ‫הוא טוען שברג שורה אותי, ‫הכל הניה הייתי יותר ורעה רק אותי. ‫הוא טוען שאני לא אפסקתי ‫הסתכלה לבנה כחשתי. ‫חשב אני מודע בזה. ‫היא חוון שלו עודתי את עבדת תמולו. ‫שעיר הייתי את הומרגה הראשון. ‫בזה אבית? ‫-בצנו לדעית בגלידה. ‫ובאותו רגע, ‫אלא בשלם אפה לתחתונים, ‫כי הבנתי שיטה אבתי. ‫יום המחורת, ‫מולתי להימא, ‫אחן היא מרשלת מליטב, ‫תוחסרים הרבה שעות, תקלה. ‫אז מה אתחי עדנו שזה לנצח? ‫סיפור העבה שלהם היה יפה כל כך, ‫תמים ותהור כל כך, ‫שני ילדים שרק התחילו את החיים ביחד, ‫ולהם כל כך הרבה תוכניות קדימו. ‫יש תותניק, ‫תקטקיצ וני. ‫כל המוזיא, ‫תקטקיצ וני. ‫צחוק מתגרגל. ‫חבלה רוסקון. ‫הוא הולכתה, בעולם. ‫הוא הנסיך שלי. ‫נדעה המסרות לדנבר לב בלי שונה עבר, ‫אז אני דבר לבר, ‫ברווקה רגיל, ‫כי הוא עדיין קנטי. ‫אני עוד מחכה שהוא יפתח את הדד ‫ויצחק עליי, ‫שהפצתי את המעבית שלו. ‫והכנפלתי לפח את זה. ‫ולהם איתו מיד אחרי ‫כי שרפתח את הדד ויצחק עליי. ‫יום שישי עמוד התבקחו ‫עם לישון במושב בצרון ובקיבוץ. ‫הוא רצה להיות בעירו ‫השל הפרחת הפיפונים בשבת, ‫לסמנת עושבי אזעה ‫שם רוצים בשלום. ‫שיש ערב האמת הצבעת דמרישון. ‫ישו כזה, שיש בחצי. ‫אנחנו גם השנים ברמומד, ‫אז זה ממש חוקה רגיל. ‫ואז בשביג ולכן ממש מייריות. ‫צרור של איריות, לא מפסיקים לשמוע. ‫סיבות שמונה עוד יולו ‫שספת השלו עונד נצחה. ‫היה בכי, היה תשייק. ‫היה הכי כמה שעות הדעו לשדות ‫של האופיר לפסנת עצח. ‫החלל אית פרקות. ‫שלא ימול את את מציבי בנובים בל. ‫כניתי לו בהפתגר תסימי לברפול. ‫היה כמדמילת את הפרצוף ‫שומגלה שותה סלוויר פול. ‫כי הייתי לשורר ראשונה. ‫בשלתי אתם בשבת בבוקר. ‫חששפת השלו נצחה. ‫תורוצי אולי שאני ספר לכמה ‫כניתי לך ללבלת. ‫אולי את זה טיפה יעוד דעותך. ‫אמר לי, לא יראה נתספר לי מחל. ‫אני ידיע כמה חשוב לחרש. ‫אני אמרו, ‫האל תשמעתי וגן, ‫חכם, אנחנו נחפד זה. ‫בחל עשרה כבר התחלנו לשמועת ‫המתקרוויים לדעות ‫לשכונה שלנו, לדור הצהיר, ‫שדור צהיר מורכם מסלון וממד. ‫זה מה שיש לנו. ‫היה אנחנו בממד, נעולים. ‫הם... בכל הסרחצי שממנו ‫את המשוווירים תחלונות בסלון ‫ובמיד פח. ‫מרדווויים נתאים פרויים פרויים פה. ‫הוא שאלה חליכו לו קבוצות ‫הם מחבלים מחמסו או איבותכם. ‫הוא שלב הזה פתחו המחבלים ‫הדלת הממד, שם שעו נתווה יראים. ‫הצרקו שני רמונה נמתנימה, ‫הם יצרו בציצו, ‫יש לי קבי ידבר הגליים וצאו. ‫וויזה מזרקות הרמון השלישי, ‫רמון השלישי התקרב אליי, ‫הוא קפצה הרמון, ‫בצעקת רמון, ‫כמו נצא נכן המאיתי שעקש תחרר. ‫ובעלב שלהם, ‫הם ערד אלא מי את הצעק רמון ‫למחבלים שזרקו את הרמון או לייק, ‫אילו... ‫הוא מזרקה הזאת, ‫בזמן הכפיצה ‫הם ירו בצרור של לראות. ‫נת הקפצה הרמון ויצילת ירן. ‫המחבלים שרצחו אותו, ‫החליטו שלא להיכנס פנים על הממד ‫והיא ירן הצליחה לתפוס מחסה ‫ולתחבם התחת למיטה. ‫אם אם היו מדלגים עליו ‫הנכנסים, אם היו רואים אותי, ‫אבל הם לא עשו את זה, ‫האיתי בפינם מתחת לקיד ביק שלו. ‫ואז הם זרקות הרמון הרביעי ‫שתחיל סרפה בממד. ‫הוא יציתי תמונה שהייתה לרצפה. ‫אז אני שוכבת מאחוריו, ‫כשסרפה בממד ואין בסלון. ‫הוא באתו הזמן אני כותבת להמשלו ‫לא לאורי. ‫אוריומט יש סרפה, אני לא ידעת ‫מה לעשות הם פה בחוץ, ‫הם פה בסלון שלנו. ‫יש עוד כתב לראיתי תחבי, ‫הראיתי תחבי תחבי תחבי אותי, ‫הוא אז לקחתי טיית, ‫שמדתי אותו על ההב שלי, ‫כדי לנסות לא לנשום את כל השן ‫שמתחיל בממד. ‫אחרי כמה לקותם יצאו מהסלון. ‫הוא משמעת אותם סוגרים את הדלת ‫של הבית. ‫ואז ברחתי לסלון, ‫כתבתי ליימה והבא שאני אבית אותם, ‫שאני מצטר את על הכול, ‫ושם אורי מכיתו, ‫בים שיכולתי לבקש. ‫בימו מה שכסה להתלום ‫הדברת ככה, ‫תנכנסת למצב לכלמה, ‫את לא משחקת לא מבטרת לרגע, ‫אולו מצטם. ‫היאומט כדי שעת איכיב, ‫וזה הזמן לא חייך לו שרי. ‫שעשה את הדבר הכלו, ‫לא חייך לו שהוא לא עשה את הסטם. ‫ואני שבאה תחת למיתה, ‫שוכבי למיתה מהחורב, ‫כל מי שבסלון ראותו, ‫לא רואים את הזוגנאים שהם אחורב, ‫שנסתכל על הכול. ‫היה מחבלים נכנסו ויצוב, ‫נכנסו ויצוב שוב כאילו, ‫הייזשהו שלב שם, ‫הסתגורו בסלון שלנו וירוע לך, ‫חיילצה על שאני בא ממד ‫מתחת למיתה. ‫היא מקוזון בהיטיבו, ‫מלתי אני מחפש את סימנים, ‫לראות את הראות או לא, ‫את את הבית הנזעז, ‫זה שהוא כפיצ ביד, ‫הוא משהו שיראלי, ‫ששהוא בסדר, ‫שהוא בסדר, ‫שהוא סלון אחוסר הקרה. ‫הן ציקוי בעולם שהוא מתחשב. ‫בזה עולם אני מסתכל ‫הוא חבר שלי שוכב, ‫מדם כאילו הכל העדם. ‫והכבור חמש שעות שכל הזמן הזה ‫הירן שוכב את מתחת למיתה, ‫כשגופה של העובע מגן עליה. ‫הגיעו חיילצה על, ‫לחלץ. ‫בכרשתי שהוא יובו איתנו, ‫הוא תלחלים, בוא ניקח אותו גם, ‫כאילו, הוא לא היו יכול לסרוד. ‫והבילו כמה חבלים ‫את חילו לראות עלינו, ‫מדירה אחרת, ‫דירה צמודה עלינו, אז... ‫החלם רק ניסו לחלץ אותי ‫משם כמה שאתה אומר, ‫היא בקשצת לראיתי הכל סערו, ‫כל הדיורות סרופות. ‫הניעצתי הרבה אחרת סערים, ‫את העורים של עצירו רק בישון בבוקר, ‫ישון בצערים, ‫כל הוא. ‫אתי הראשונה. ‫אתה פדיסי לדיורת? ‫-הלבל. ‫התקבוי. ‫-תשאלתי. ‫הן, הרבה. ‫לא. ‫אתה מצחקה לי שאני מלחיצה אותו. ‫הוא תלו, הנית, אני הוא. ‫אתה מתלוציתי לי את תמד עם הצעירה. ‫אתה ריח המקורי היה מורליות, ‫הצון והרבה לגבי עשרה והרבה. ‫אתה פסיע אותם מוגנם, ‫הוא יפה. ‫ניתחתם. ‫-כן. ‫כן. ‫עשים לה פה, ‫באה רון. ‫הוא להסכם לראות אותה. ‫-לצדיק. ‫אין. ‫לדת מה נכנס עמסם וערבה לגבי. ‫הוא חיתר בעולם. ‫מה זאת מתמין? ‫הוא עוב שלי. ‫אני כבר שבו לא... ‫בחלומות. ‫שייתי צוב סנר. ‫הוא יקל. ‫הוא מופסי נעזר לי יבספי. ‫הוא היה... ‫הוא עומא לחשלי, ‫השומן האישי שלי. ‫היא בארטור לי, ‫בעיקה, כואב, ‫שבוייך לקשה רוצה להצטרף אליו. ‫הוא לא מתלשה. ‫-אין. ‫והוא מתכר שאני ארכם ‫הכתובים, ‫לא דתיקה מהם יוטובים בלדיו. ‫אבל נעשה אותו כאה. ‫-היא כארגה. ‫לא דתיקה. ‫היא שיש לי עוד מאוד לי פקוות, ‫מה שבו הזה.